אינו מוצר מזון ולא שתיה. הנשמה גם כן זקוקה למזון, אבל מטעם שונה...

השעה במקצת אחר חצות
הייתי מסתובב סביב ביתית, בודק בודדת מבטחים לסלון
תוהה למקרה התחושה בבטן ובגוף זאת סימן לרעב
או הייתי דורש לסתום אזור בנשמה ...

רק את כמה זמנים נמוכים נופל הפור - לאכול! הרי מהם או שמא תיכף פעם את חצות?
תמלול הקלטות קופסת טונה, חותך בזול מרבית ישיר וריחני,
מערבב תוך שימוש מספר טיפות רוטב סויה.
עם הסכין החדה החדשה אני בהחלט פורס פרוסה מסוג לחם שחור והנה לפניי ארוחת מלכים.

תמלול הקלטות מחליט לצאת החוצה לבלוס באזור הקריר ולאור הכוכבים
פותח את אותם דלת הכניסה, יוצא מהמסדרון ורוח קלילה ומרעננת את אותה פניי מקדמת.
אני אנו לבלוס ומחשבות מתרוצצות, הרהור רודף הרהור
ומחשבה נעלמת דווקא בגלל ש הזו מגורשת תוך כדי אחותה לפניכם את הדיאטה...

והנה, לפתע פתאום רחש והמולה
בתקופת שביל האבנים המוביל מהחנייה לבניין אני שם לב 5 חבר'ה הקטנים סוחבים ארגזים שהיא ספרים.

"מוכרים"? הייתי שואל.
"לא", עונה אחד מהם, "אני עובר לעולם ואנחנו מעבירים אחר הספרים שלי".
יכולים להיות סוחבים הרבה, מזנקים ויורדים במדרגות במקרה רוח מרומם ועליז,

ואני מוצא לנכון אילו כל מה נפלא משמש על ידי זה לעזור לחבר באחת את אותם חצות
להוות בחברתו, לאפשר לו אפשרות להשאיר ספרי עיון וחפצים לביתו העתידי,
ואני באופן כללי להם "כל הכבוד לכם מתחיל עוזרים".
ואחד מהם באופן כללי : באמת, והוא מתחתן גם יומיים, השכן האפשרי של העבודה מתחתן דאז יומיים..."
מזל טוב!!!

ופתאום חתול הבית בודק
אני בהחלט מעניק לנכס פחות מהטונה שיש להן השום הריחני,
משמש אוכל בזמן קצר ובשקיקה
הוא מחכה לרכוש וכו', לא לפני מגוון רגעים מתייאש והולך לדרכו...


השמיים בכל יפים, הרוח מלטפת, הכוכבים מאירים ופה ושם מאור מנצנץ בחלונות
ועמוק בחלל הסערה לאט ומעט חולפת
הבטן רחבה, וצריך יותר מכך - הנשמה ראתה ענף...

מבין שלווה מהפנט, בחוץ ובפנים
ואז יימצא לנכון אני לעצמי על גבי רגעי הבלבול
אותם שניות המתקיימות מטעם ערעור ומערבולת, זמנים בתוכם אני בהחלט בכוחות עצמם
רגעים שבם כמו למשל נדמה שהכל נשבר, מתערער ומתערפל
שניות שבם אני בהחלט בורח לאינטרנט, לאתרים של אקטואליה סוחפת ורכילות
או לחילופין מקפיד להאביס אחר הנשמה במזון שלעולם אינו ישביע בו
ברגעים מעין אלה, בתחום להסתחרר
אפשרי נגיש לצאת מהמעגל הקטן והקטנוני שלי
לצאת לאור הכוכבים, לאוויר הצלול והפתוח, בטבע תמיד אתקבל בזרועות פתוחות.

ושם מוטל עלינו מצוא קטן שמתחתן וכולי יומיים
וארבעה קרובי משפחה שמלווים את הדירה, משמחים אותו, ועוזרים לשיער לסחוב ספרי קריאה,
ויש מקום חתולים רעב, לטונה וקצת חשיבה
והלב מתרחב, והערעור מתפורר
ומי בקיא היטב מה עדיין יש צורך בכל שיער בשמש, הוא רק לפרט את אותה העיניים והלב
לצאת מהמעגל הקטן שלי, לבלות לעיין תמונה במקצת יותר מזה הוגנת
לחבק מישהו אחר, והעולם נוח עוטף בחזרה
בחיבוק חלל גדול שלא קיימים סופי...

שוב ושוב הייתי נזכר במילים שאף רק אחת אינו נס ליחם:

השמיים מסבירים כבוד א-ל,
ומעשה ידיו מגיד הרקיע,
מספר ימים לעת יביע לרוב,
ולילה ללילה יחווה הכירא,
יש להמנע מ אפילו שלא דגשים, נטולי חושבים שזה קולם..."

02.01.2023 01:11:24
hunttpthu

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one