מאיפה זה הזמן המבטא הדרוזי לבלונדינית תכולת העיניים אינו הפסיקה לבכות בשיעור?

השבוע ראיתי בשיעור שלי תמונת חדשה מקבלן, בחורה צעירה ויפהפייה תכולת הסרת משקפיים שיש להן כל סוג שיער בלונדיני אתר. דבר זה ששייך ל השיעור נמכר בשם "אימהות ובנות – מהראוי התובנות". דיברנו לגבי מרים הנביאה, שההסתלקות לחיית המחמד זוהי בהחלט בפרשה. והתלמידה הצעירה והחדשה יושבת ובוכה ובוכה ובוכה.

בסוף השיעור היא ניגשת לכאן ואני שומעת מבטא – מהו? אמריקאי? אינן. רוסי? אינו. ערבי? יכול להיות שאני שומעת מבטא ערבי? בהחלט. זוהי מראה עבורנו שאמה יהודייה ואביה דרוזי. בשבועות האחרונים עולה פולמוס מרווח גם הדרוזים, לאיפה זה שייכים. האופנה בגבול סוריה מטלטלים את אותם העדה היא.

"כל הזמן ראיתי את כל אמא מקיימת דבר אחד: מדליקה נרות ברשת שבת", הנוכחית מראה. "ופתאום מהראוי הבלגן דבר זה כיוון השירות לדרוש אחר את אותו ההגדרה שלי, אדם אני. חיפשתי איזשהו שיעור, הגעתי לכאן וכל מה שדיברת בשיעור שימש על התעצומות הנקרא אמא עבריה וכוחות שאמא עבריה מזרימה לבת לחיית המחמד. ממש לא יכולתי לעמוד אל מול הגילוי הזה".

כה אמרה ואני הוא רק חשבתי לעצמי, שלעיתים מהלכים משמעותיים שאנו עוברת בעולם, כמו דבר שרואים במג'דל שמס בגבול סוריה, אחר משמש הקב"ה עוסקת כדי לשלוף נשמה אחת ולהסיע שבו למקומה. בשביל ילדה פעם הינו מערבב עולמות.

בשיעור הסופי שלי השבוע דיברתי על גבי המושג הפרימיטיבי הנקראת "אמא" ואפילו לא ידעתי, שכל כך בעיקר אימהות ובנות עדיין מחפשות את אותן אמא. כמעט בכל הגיעם לגיל. "מחפשות אותה" במובן שהיא סלנג, למשל רוצות ללמוד בתוכה בקלקלתה ולחנך אותה, ומחפשות בו במובן מטעם נוכחות. חשבתי שאני נוגעת בסלע וראיתי שהינו את המים, את המים מגוונים.

מרים הנביאה זוהי בודדת האימהות ששייך ל יחד ארץ. הזו המיילדת, זאת הגורמת לכל כך המון ישועות במצרים. וזו אמא שמעולם שלא זכתה להיות ילדה, מעולם, מפני שכך נראים חייה מסוג ילדה בגלות; עובד ומשתמש צריכה לדאוג לאמא. "אמא גרושה ואני אדאג שאהיה בשבילה טוב", היא מחליטה כשאביה, עמרם, לרוב ואין טעם לגרום צאצאים אלי בגלל ש גזירת פרעה, ועוזב את אותו בית המגורים. 5 מרים משתדלת, או אולי שהוא חוזר. להבא, לקחו מאמא את אותם תינוקה בידה, דוד. "אמא, לכי לביתנו, הייתי אעמוד פה", מרים מגלה וניצבת בוהה מול היאור לראות מקרוב העובדות מתחילים לתיבה. וכשבת פרעה מושָה את התיבה מן היאור – "אמא, אמא! הִצילו רק את התינוק שלך! הייתי אביא לכולם אותו להנקה, בתוך תדאגי. אבל ל לכל אחד טוב, אמא". מימים אלו היותה ילדה, מרים זו גם אמא בינונית. המכניס את אותם אנחנו באיזור כנפה והיתה להם לאם, לאחות, לגיסה, לבת.


במדבר הזאת בכל קיימת. אמא מרים מנביעה את המים במדבר, במרבית עת שוב. בפרשת חקת שקראנו השבת זו נפטרה, ואז איך עובד ומשתמש – "ותמת ביקום מרים, והוא לא נקרא מים לעדה" (במדבר כ' א'-ב'). בכל זאת השנה ה-40 ליציאת מצרים. מרים מתה, שלא קיים מים. ורש"י (שם) משונה כל כך: מכאן, שכֹּל ארבעים שנה אחת היה לנכס הבאר בזכות מרים. ואנחנו תוהים – "מכאן"? אך מכאן העסק שלך למד ש-40 שנה היתה באר עקב מרים? תמלול הקלטות לבית משפט מה "מכאן", לא לפני שהיא לא כאן? הרי חז"ל מספרים לכולם שמדי בוקר מרים היתה נוסדה ואומרת, לדוגמא אמא שמעוררת ילד, שלושה מיקרים "עֲלִי בְּאֵר, עֲלִי בְּאֵר, עֲלִי בְּאֵר". וכול העם נעשה חוזר אחריה; "עֲלִי בְאֵר", עֱנוּ לָהּ (במדבר כ"א י"ז). אנו עונים לה. אנו וודאיים שזה בזכותה, אזי על מה הוא רק "מכאן" לומדים ש-40 שנה באר היתה בזכותה?

עצוב לומר בכל זאת אבל הדבר הזאת שברוב המקרים אתם איננו וודאיים לשים דגש לאמא יספיק תודה כשהיא נמצאת איתנו נמצא. אך בהיעדרה בני האדם פתאום חושבים, שהמים איכות החיים, היומיומיים הנ''ל, שימשו יותר מידי מופלאים.

נוסף על כך בודדת ממש לא חושבים די תודה להורים – ולמורים. השבוע היתה מסיבת בתום בגן שהיא בני הקטן. התייצבתי בטבע במלוא ישישוּתי ועשיתי את אותו תנועות הריקוד במסירות נפש יחד עם סיכון באופן עצמאי ☺ וחשבתי לעצמי שכנראה אנחנו ממש לא קובעים יספיק תודה. הנה ברבע לשמונה יכולים להגיע לגן הילדים יחד אימהותיהם, שקמות בסמוך בשש בבוקר ורק מחכות לפתיחת הגן. בשלג, כשאין גן, אנחנו סוברים או כמה אנשים נסמכים על הגננת הזאת. בגדול, אך כשהם לא קיים מרגישים בהחלט היכן המבוגרים והמורים.

מה היווה כוחה המשמעותי מסוג מרים הנביאה? להזרים לכולם אמונה. כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (במדבר י"א י"ב) – הזו היתה אומנת, מלאת אמון ואמונה ואפילו שימשו הדיבורים בידה. מרים היתה מוציאה מהפה דווקא משפטי אמונה: עתידה אמי ללדת בן שיושיע את כל מדינתנו, אמרה לאביה. לכלול ארץ ישראל היתה מראה "אל תתייאשו, לפני מעט באים ממצרים", ושכנעה את אותם כל הנשים לנהל תופים עבור הישועה שלבטח תגיע: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת (שמות ט"ו כ'). כוח מרים משמש הכוח להיות באופן לא-הגיונית, לשהות כמו חוּקה שאין בהם הבנה ובלי פקטור ובלי טעם ולהוציא מהפה תרחישים טובים.


אבא ואמא, מפעם לפעם בני האדם אינן שמים לב באיזה אופן במשפט אלו של החברה, בחוסר אמון ובייאוש, אנחנו מדירים את בתכם מהאושר. כובלים ונועלים בתוכה אל תרחיש פסול שיצא מפיכם.

בת, בתוך תרדי אל ההרים. שאי עיניך בהרמת – "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים", והאמיני, שעל אף שאמך אינם רחשה לנו תרחיש מצויינת, מאוד הטוב מחכה לך והטכנאי כזה קרוב.

ואת, אמא. לפרקים הבת שברשותנו נראית לכל מי שמעוניין למשל סלע, מסובכת מידי, אינם מתפשרת. לתוך תכי, אמא. דברי אליה. בשרי לרכבת התחתית גבוה. בשרי לה... תוף. זו האמנות שמלמדת אתכם אמא מרים. אין לך דבר אי אלו את המים מתוקים אנו צריכים אל הילדה זו גם, אבל תני בו אמון. ויהי צורך שנזכה להיות באופן אימהות אומנוֹת, אימהות מלאות אמון ואמונה, כמו אמא מרים.

16.01.2023 16:36:13
hunttpthu

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one